כל מה שרצית לדעת על צ'י קונג

אנו רואים כי הצ'י קונג, הינה תורת חיים העוברת במערב כאש בשדה קוצים, תוך הבנה כי זו תורה המחברת ומאפשרת לנו בריאות טובה יותר, התחברות אנרגטית גבוהה ויכולות משופרות בכל תחומי החיים.

מקובל ליחס את הצ'י קונג לשלושה תחומים עיקריים:
* טיפול גופני המיועד לשמירת הכושר והבריאות
* טיפול הקשור ל"סטרס" המתח המערבי השכיח בכל על ידי טכניקות ותרגילים שונים.
* כטיפול חיצוני הידוע כתרפיית מגע סיני.

כיום, צ'י קונג בהסכמה רחבה למדי, פורץ למודעות הקהל הרחב בארצות המערב. 
אנו נעסוק בהבנת התורה, מקורה, כוונתה וכיצד התפתחה תוך חיבורה לאמנויות הלחימה. בדר"כ ההבנה המערבית הכללית אינה מחברת את הצ'י קונג לאומנויות הלחימה ואולם, הצ'י קונג הינו חלק בלתי נפרד מאומנויות הלחימה מאחר ובכל אומנות לחימה מקורית הבאה מסין, אומן הלחימה מיישם את תהליכי הצ'י קונג המקשרים גוף נפש אל אומנות הלחימה. יישום מנטאלי ואנרגטי מהווים יחידה אחת עם החיבור לגוף הפיזי.

תרגולי הצ'י קונג המקוריים נעשו הלכה למעשה כלומר מערכי צ'י קונגים שלמים, נבנו לצרכי לחימה כמו שאחרים נבנו לצרכי בריאות או טיפול, כמו למשל Golden Metal Body Qi Gong שנועד לצורך לחימתי. על מנת שנוכל להבין את התפתחות הצ'י קונג , עלינו לחלק את התורה לארבע תקופות עיקריות, ברור שהחומר הניתן כאן הינו על קצה המזלג ואינו מקיף את כל השושלות ואפילו לא את רובן.

תקופה 1 – לפני שושלת האן
בתקופה זו בחנו באופן מדוקדק את הטבע בעיקר מתוך הבט 
בריאותי והצ'י קונג נועד בעיקר לכך. תרגילים פשוטים יחסית 
שהתייחסו לפן הבריאותי בהתאמה לאנרגיות הטבע והיקום.

תקופה 2 – שושלת האן עד שושלת ליאנג 
בין השנים 206BC-502AD , יש האומרים 220BC ואולם אנו לא 
נתמקד בחקר תאריכי התקופות או בכל חלק טכני של הדברים.
תקופה זו התאפיינה בנוסף או מעבר להיבטים הדתיים של הדרך, מה 
שמכונה דאו או טאו , זרמים כמו בודהיזם, זן בודהיסטי, טיבטי 
ואחרים, בצ'י קונגים מורכבים ברמה גבוהה השמים דגש על 
מניפולציות טובות ומורכבות בהעצמת הצ'י באדם והגברת 
יכולתו.כאשר אנו מדברים על צ'י הרי שאין זה פשוט כלל כי קיימים 
סוגים רבים של צ'י מעבר לידוע לקהל הרחב כצ'י של כוח החיים או 
מה שמכונה "פראנה" בהודית או "קי" ביפנית וכדומה, כי אנו מדברים 
על סוגים רבים של צ'י כאלו המכונים צ'יתונים המיועדים כל אחד 
למניפולציה מותאמת לצורך מסוים אם ברפואה ואם בלחימה.
רוב ההתפתחות נוצרה ונשמרה בסוד אם במנזרים או במשפחות.

תקופה 3 – משושלת ליאנג עד שושלת צ'יאנג בין השנים 512AD – 1911AD .
התפתחות נרחבת ביותר של הצ'י קונגים וקישור מסיבי אל אומנויות 
הלחימה. בתקופה זו התפתחו תורות הטאי צ'י , בה-גוואה זנג ואחרות. 
בכוח שהופק מתרגילי הצ'י קונג מוזג בלחימה לצרכי מהירות ודינאמיות 
רבה תוך העצמה של הכוח מתוך האנרגיה ולא מתוך הכוח הפיזי של 
השריר. רמות הצ'י היו גבוהות מאוד והיכולת הייתה מורכבת ביותר. 
נעשו שימושים בכוח המתפרץ ושימוש נרחב במעברי תנועה במרחב 
תוך מודעות רבה לגוף ולאנרגיות. פותחו צ'י קונגים לצרכי הגנה, עיבוי 
הגוף אנרגטית והתפרצויות אנרגיה חיצוניות. בוצעו מניפולציות שירוש 
האדם אל האדמה או צ'י נשימתי לצרכי הגנה ובריאות.

תקופה 4 – זו התקופה המודרנית
בתקופה זו, העולם המערבי החל מקבל ידע רב מהמזרח הקשור 
לאומנויות הלחימה והצ'י קונגים השונים תוך שהוא מקבלו "רדוד" 
מוסתר ומדולל מאוד. אומני הצ'י קונג והלחימה השונים אינם מלמדים את ההבנות של התהליכים אלא רק נותנים ומלמדים בצורה של חיקוי כך שתהליכי הנעת האנרגיה והגוף הפנימיות אינן נראות ולכן גם עוצמת הצ'י והיכולת שונה ומועטה יחסית לידע של העולם העתיק.

הצי' קונגים, הבנת הטבע והמחקרים שנעשו, נועדו ללמד את אומן הלחימה אפילו על איברי הגוף השונים מתוך הבנה של אברים אלו באה מחד יכולת הפגיעה בלחימה ומאידך יכולת הטיפול הרפואי אנרגטי. ניקח למשל את תורת ה"דים-מאק" היא תורת פגיעה בנקודות מוות, תורה זו נקראת "יד המוות" והיא משתמשת בהבנת האיברים הפנימיים בהתאם לשעה ביום בה נמצאים, מיקומם ותפקידם לצרכי פגיעה אנושה ביריב.

מאידך תרגילים אחרים כמו צ'י קונג הצלילים, משתמש בידע של הבנות הצליל והנשימה תוך שילוב בתנועות גוף מסוימות לטיפול אנרגטי רפואי מווסת, מגן ומרפא של האדם. הרפואה הסינית מתיחסת לזרימת האנרגיה המרידיאנים ובאיברים השונים והיא חלק בלתי נפרד מעולמו של הלוחם או המטפל בצ'י קונג. 
צ'י קונגים אחרים נועדו ליצור הדמיות מנטאליות ורגיעת מדיטציות שונות תוך התחברות אנרגטית, רגיעה מוחלטת ותהליכי התחברות שונים המאפשרים ריפוי מחד והתחברות אנרגטית לרמות לחימה שונות כמו החיות למשל אשר על פיהם פותחו תורות לחימה שלמות.

בעיקרון, הצ'י קונגים השונים פותחו במנזרים, בחצר הקיסר ובמקומות ממלכתיים בעיקר. הטאי צ'י, פותח בעיקר במשפחות עד הגעתם להתעלות ברמות הגבוהות ביותר.., אם נדבר על תורת ה"פאלון דאפא" או "פאלון-גונג" , זהו צ'י קונג מקורי שעבר "סידור" מודרני להתאמתו לעולם הרחב כך שהוא מועבר במלואו אך ללא הדגשי הנשימה והתנועות הנסתרות של טונוס השרירים או המעברים מתנועה לתנועה. אי הסבר מפורט זה אינו מאפשר חיבור אנרגטי גבוה ובנוסף הסינים דאגו לקדד ולהשמיט חלקים בכוונה תחילה עד אפילו לאיסור ביצוע חלק מהתרגילים. סימנים רבים באומנות הלחימה על פי צורת העמידה או הידיים או הנשימה מראים לאומן לחימה את כוונת היריב וחלק נכבד מפיתוח האמצעים נועדו להסתיר את היכולת לצפות תנועת היריב וכאן אנו רואים חלק מההבנה לקידוד החומר הנלמד.

באומנויות לחימה גבוהות יש צורך לחבר בין הרכות לעוצמה דבר המתאפשר רק למבינים את תהליכי הצ'י קונגים והטבע. 
אם ניקח תרגילי צ'י קונג מסוימים הרי שנבין כי כל סדרה נועדה בהתאמה מושלמת לצורך מסוים לדוגמא, תרגיל ה"צב" בסדרת הבא-גווא ג'ין, מטפל בכליות , במים, תרגיל אחר מטפל בלב, באש. בצ'י קונג הצלילים יש חיבור אל איברים רבים לפי סוג התרגיל, אם לכליות, לריאות וכדומה.

סדרת ה"טאו יין יאנג צ'י קונג" עובדת על משיכת האנרגיה הצעירה מהחיים.
ההתייחסות לאיבר הבודד נעשתה על ידי העולם המערבי אך בפועל, הסיני אינו מתייחס לאיבר מסוים אלה למכלול המערכת ולכן נערכות סדרות שלמות של צ'י קונגים.ניתן לומר שהעושה צ'י קונג ללא הכוונה מנטאלית, מייצר פעילות גופנית הדומה להתעמלות אם כי ברמה מסוימת או גבוהה, אך לא אנרגטית. התכוננות אנרגטית מייצרת עוצמות גבוהות וזרימת כוח החיים ללא חסימות או תוך שחרור החסימות.

בעשור האחרון, ממשלת סין מחזיקה את רוב מוסדות הלימוד ולכן נוצרה מודרניזציה של כלל המערכת והלימוד הפך לסגנונות תחרותיים וראוותניים תוך שימת דגש מועט על מקוריות השיטות, הסדרות והתהליכים.

ידוע כי קיימים כ- 400 סוגי סדרות צ'י קונגים, אשר מתוכם בודדים מגיעים אל הקהל הרחב. אם נגע קלות בפאלון, הרי שזהו למעשה צ'י קונג בודהיסטי, נועד ברמתו המקורית לאפשר התחברות ברמה הקוסמית, בעצם זו התחברות אל הצ'י שמחוץ לגוף האדם, אל המרחב והממדים האחרים, התהליך נועד לחבר את המבצע למצב "תקשור" מרבדים אחרים ובעצם להתחבר ליכולות "ל-נורמאליות " , זה פרוש ההגעה ל- GONG " על ידי שינוי התנועה הפנימית, הפה והלב דהיינו ה"אני" הפנימי. ולסיכום, נועד לסנכרן בין האורה של האדם והאורה של היקום.
סדרה אחרת של צ'י קונג בשם דרקון הזהב, נועדה לסנכרן את השדה המגנטי חשמלי של האדם והשדה המגנטי של יקום תוך יחסיות והבנה לקווי המרידיאנים ולאנרגיה הפנימית בתוכנו, זה יוצר תיאום וסנכרון.

ולסיכום: למעשה הצ'י קונג הינו תרגול סיני עתיק העוסק בפיתוח והעצמת אנרגיית החיים. המתרגלים זוכים בשקט נפשי, בריאות מאוזנת ושיפור היציבה. התרגול מניע את מערכות הגוף השונות כמו מערכת העיכול והדם, הרפיית מתחים ושיפור הריכוז תוך בהירות המחשבה.

הצ'י קונג מאפשר טיפול באיברי הגוף השונים תוך איזון האיברים ושחרור מכאבי גב וראש, הגברת אנרגיית הגוף ועוד... תרגילי הרפיה ומדיטציה מטפחים את הגוף והנפש. במהלך התרגול, מבוצעים טכניקות נשימה מחזקות ומגוונות, תוך אפשרות הוספת השימוש בצבע ככלי טיפולי. הצ'י קונג אינו דורש יכולות ומיומנויות גופניות מיוחדות ומתאים לכל גיל צעיר כמבוגר. 
מאמר קצר זה , מוגש לכם כשרות ובתודה תוך תקווה כי תמצאו דרך אל הדרך...