אומנות הריפוי - רייקי

אומנות הריפוי - רייקי

אומנות הריפוי הקרויה כיום רייקי ירדה לעולם לפני עשרות אלפי שנים וניתן לזהות עקבות שלה בתרבויות עתיקות. לפני כ- 6000 שנה הגיעה טכניקה טיפולית זו לטיבט ועברה מפה לאוזן במנזרים השונים. בשלב מסוים, כפי שקורה לפעמים לתורה שבע"פ, נשכחה דרך חיים זו והפסיקו לחיות לאורה

באמצע המאה ה- 18 התגלתה אומנות הרייקי מחדש ע"י מורה יפני בשם ד"ר מיקדו אוסואי. ד"ר אוסואי היה מורה ומנהל בביה"ס הנוצרי בקיוטו, יפן. 
יום אחד נשאל ד"ר אוסואי ע"י אחד מתלמידיו הבוגרים אם הוא אכן מבין את התנ"ך או מקבל אותו כאמונה עיוורת. כשד"ר אוסואי ענה שהינו מבין את הכתוב הסטודנטים ביקשו ממנו לבצע נס כלשהו, (הליכה על המים או הקניית כושר ראיה לעיוור או שמיעה לחרש...) כמוזכר בתנ"ך.

הם הדגישו שכבוגרים עליהם להטיף, ללמד ולרפא את החולים. ד"ר אוסואי התבקש להדריכם בנושא הרפוי והוא השתכנע לצאת ולחפש את הדרך. 
הנקודה הראשונה במסעו הייתה המחלקה התיאולוגית באוניברסיטת שיקגו, ארה"ב. אחרי שבע שנים זכה לקבל דוקטור בתיאולוגיה אבל, לא מצא את מבוקשו. בכל מקום קיבל את התשובה "אנחנו עסוקים בריפוי הרוח ולריפוי הגוף שולחים לרופאים".

במהלך הלימודים נחשף לבודהיזם ונדהם לגלות שבודהה הצליח ללכת על המים, לרפא חולים, להחיות מתים ולבצע תרגילים דומים לאלו שבוצעו ע"י יהושע (JESUS) . 
באותה תקופה היו ביפן כ- 17 כתות בודהיסטיות וד"ר אוסואי החליט להתחיל עם הכת הגדולה ביותר שהייתה בטוקיו. התשובות היו דומות לאלו שקיבל במנזרים הנוצריים "אנחנו עסוקים מאד בריפוי הרוח ואת ריפוי הגוף משאירים לרופאים".

במסעותיו הקיף את כל הכתות והמסדרים עד שהגיע למסדר האחרון, מסדר קטן בקיוטו. הבישוף של המסדר נשאל אם הזן מרפא את הגוף וענה "לא עוד". ד"ר אוסואי התלהב ושאל "כלומר פעם יכולתם לרפא את הגוף"? הוא נענה שאכן פעם היו מרפאים את הגוף אבל לאחר שגילו שהריפוי לא היה שלם (עקב אי ריפוי הרוח) הם השקיעו את כל מירצם וזמנם בריפוי הרוח ושכחו איך לרפא את הגוף. כיום הם מרפאים רק את הרוח ויודעים שזה לא ריפוי שלם. 
ד"ר אוסואי הניף ידיים למעלה ואמר "זה הסוף" זה היה המקום האחרון בחיפושי הרבים. בזבזתי שנים רבות לריק, זה הסוף, אני גמור. 
הבישוף הזקן ביקש את סליחתו ואמר שלפי הזן אין אומרים "זה הסוף אלא זוהי ההתחלה. לפי אמונתם כאשר דלת אחת נסגרת אחרת נפתחת, לכן, אם ד"ר אוסאוי דבק במטרה הוא ימצא את הדרך. מידע שהיה פעם ואבד ימצא שוב.

 ד"ר אוסואי החליט להישאר במנזר ובמשך שלוש שנים למד את הסוטרות של הזן ביפנית. הוא היה נחוש בדעתו למצוא את הדרך והחליט ללמוד את הזן בסינית. לאחר שעשה דוקטורט בסינית למד במשך שלוש שנים מאור ראשון עד לשקיעה את הזן בסינית.

כיוון שעדיין לא מצא את מבוקשו הבין שעליו לחדור לעומק הסוטרות. כיוון שהבודהיזם הגיע מהודו החליט ללמוד סנסקריט. בסוטרות הכתובות בסנסקריט מצא ד"ר אוסואי איך לרפא את הגוף. הבישוף של המנזר ואוסואי התפללו והודו לאלוהים (כל אחד בדרכו) על שהעניק לאוסואי את הידע. הם החליטו שאוסואי יעלה להר הקדוש "קוראמה יאמה" למדוט ולהתפלל במשך 21 יום בתקווה שיקבל אותות נוספים.

ד"ר אוסואי בדרכו להר פגש נער צעיר וביקש ממנו לעלות להר ולאסוף את עצמותיו אם לא יחזור אחרי 21 יום. אוסואי הלך 17.5 מייל עד לנקודה בה החליט להתמקם. 
כדי לשמור על מניין הימים אסף 21 אבנים והחליט לזרוק אבן כל בוקר עם אור ראשון. כל בוקר לפני התחלת המדיטציה השליך אבן ובאופן זה שמר על מניין הימים. 
במשך 20 יום הוא צם, מדט והתפלל מאור ראשון עד שקיעה. כשהגיע היום האחרון, לפני שזרק את האבן האחרונה, התפלל וביקש מאלוהים שיראה לו את האור. אחרי שהאבן נזרקה ראה ד"ר אוסואי כתם אור בוהק מתקדם לעברו וגרם לו לרצות לברוח ולהציל את נפשו. הוא חשב שאם הכתם יפגע בו הוא ימות. 
מיד התעשת ואמר לעצמו שבזבז הרבה שנים כדי לזכות ולראות את האור ואם זה רצון האל הוא מוכן למות בעבור זה. האור פגע בו במרכז המצח ואוסואי אבד את הכרתו. בשכבו על הקרקע, ללא הכרה, הוא ראה מיליוני בועות בכל צבעי הקשת נעות מימין לשמאל.  
הצבעים התחלפו לזהב שהתחלף ללבן. במרכז הבועות הלבנות ראה ד"ר אוסואי את כל הסימנים של הרייקי. כשסיים ללמוד את הסימנים הודה לאלוהים, פקח עיניים וגילה שהשמש זרחה. מיד קפץ על רגליו והחל לרדת בריצה מההר בדרכו למנזר.

לד"ר אוסואי קרו שרשרת של ניסים: 
הנס הראשון היה יכולתו לרדת מההר בריצה ללא הרגשת חולשה (לאחר 21 ימי צום ותפילה). בריצתו נכשל ופצע את אצבעות רגלו. מיד הניח את ידו על הפצע וחש תחושה מוזרה בכף הרגל. כאשר הסיר את ידו מכף הרגל גילה שהפצע החלים וזה היה הנס השני. בדרכו למנזר עבר דרך מסעדת דרכים והחליט להשביע רעבונו. בחכותו לארוחה ראה את בתו של בעל המסעדה בוכה ומתייסרת מכאבי שיניים. הוא הניח את ידיו על פניה והיא חשה חום עז ולאחר מספר דקות הכאב פסק וזה היה הנס השלישי. 
הנס הרביעי היה יכולתו לאכול ארוחה מלאה וכבדה לאחר צום ממושך. בהגיעו למנזר נודע לו שהבישוף מתייסר מכאבי ארטריטיס. אוסואי סיפר לבישוף את קורותיו תוך כדי טיפול בגבו וברגליו והכאבים פסקו. שניהם התפללו והודו לאלוהים שעזר לגלות מחדש את הרייקי.

הקבוצה הראשונה שהוחלט לעזור לה עם הרייקי הייתה עיר של קבצנים. המטרה הייתה להפוך את הקבצנים לאזרחים מין השורה שיקבלו שמות חדשים ויתרמו לקהילה. ד"ר אוסואי השתלב בעיר הקבצנים, ריפא אותם בחינם ושלח אותם למנזר לקבל זהות חדשה בדרכם להיות אזרחים מועילים. אחרי שבע שנים אוסואי היה מותש מהעבודה ובעודו מטייל בעיר פגש צעיר שנראה לו מוכר. לשאלתו של אוסואי ענה הצעיר שהוא טופל לפני שנים, נשלח עם זהות חדשה להיות אזרח מועיל אבל מאס בעבודה הקשה והחליט לחזור לקבצנות (קל יותר).  
ד"ר אוסואי נחרד ואמר שהנזירים צדקו "אדם צריך להיות מטופל ברוח כמו גם בגוף". רייקי שניתן בחינם הופך את האדם לקבצן. לכן החליט ד"ר מיקאו אוסואי שרייקי לעולם לא יינתן בחינם. תמיד יצטרך להיות חילוף אנרגיה ואז יטופלו גם הגוף וגם הרוח. עם החלטה זו חזר לקיוטו.

בקיוטו לבש אוסואי בגדים נאים, לקח אבוקה, נעמד בשעה 10 בבוקר בקרן רחובות עמוס והדליק את האבוקה. העוברים ושבים חשבו שהשתגע עד שניגש אליו צעיר ושאל לפשר מעשיו. ד"ר אוסואי אמר שהלפיד נועד לאנשים שרוצים לחיות חיים טובים ומלאים ללא מחלות וחשבונות רופאים גדולים. הרוצים לחיות לאורו לא יהיו חולים ולא יזדקקו לרופאים. ד"ר אוסואי החל את מסעותיו ברחבי יפן בהם לימד את עקרונות הרייקי וניסה

להטמיע אותם בציבור. במסעותיו אסף 18 תלמידים שהצטרפו אליו ויצקו מים לידיו. 
לד"ר אוסואי היו שני ילדים. כיוון שאף אחד מהם לא רצה להקדיש את חייו לרייקי הוא בחר את ד"ר צ'ודרו היאשי (אחד מתוך 18 תלמידיו) כממשיך דרכו. ד"ר היאשי (CHUDIRO HAYASHI) בנה בקיוטו מרפאה לטיפולי והדרכת רייקי.

ד"ר היאשי חילק את הרייקי לשלושה שלבים היוצרים מערכת שלמה של מטפלים ומורה בראש הפירמידה (רייקי מסטר).  
יום אחד הגיעה למרפאתו אישה יפנית צעירה עם בעיה פיזית קשה (מחלת סרטן). היא קיבלה טיפולים יומיים ומצבה החל להשתפר. בתום 4 חודשי טיפול הבריאה לחלוטין והחליטה ללמוד לטפל ברייקי. זו הייתה הגברת הוואיו טקטה (HAWAYO TAKATA) שבאה לביקור וטיפולים ביפן, מהוואי. 
בשנת 1936 קיבלה הגברת טקטה רייקי 1 ועבדה עם ד"ר היאשי במשך שנה. בתום השנה הוכשרה לרייקי 2 ושבה להוואי. ד"ר היאשי שירת כקצין בצי של יפן והיה איש שוחר שלום ומרפא גדול. הוא הרגיש שצפויה להיות מלחמה גדולה בין יפן לארה"ב לכן החליט ללמד את גברת טקטה את כל רזי הרייקי ולהפכה לרייקי מסטר הבאה. באופן זה רצה למנוע אובדן נוסף של אומנות הרייקי במלחמה הקרבה. הוא זימן אליו את הגברת טקטה, סיפר לה על המלחמה הצפויה ועל החלטתו להפכה לרייקי מסטר הבאה. הגברת טקטה הוכתרה למומחית רייקי בשנת 1938 והייתה מתמחית רייקי השלושה-עשרה והאחרונה שהוכתרה. הגברת טקטה קיבלה את הדין והעבירה את הידע לארה"ב. ד"ר היאשי נפרד מבני משפחתו ועבר למימד אחר. 
הגברת טקטה לימדה וטיפלה ברייקי במשך שנים רבות. בשנת 1974 היא החלה ללמד למסטר. עד מותה בשנת 1980 הוסמכו על ידה 22 רייקי מסטרים. נכדתה פיליס נבחרה להיות המסטר רייקי הגדולה. תחילה סירבה והתפקיד הוצע לד"ר ברברה ריי, התלמידה היותר מוצלחת של טקטה. בהמשך רצתה פיליס בתפקיד וקיבלה אותו למורת רוחה של ד"ר ריי (וללא ידיעתה).

מערכת הריפוי המבוססת על שיטת אוסואי קרויה "מערכת אוסואי לריפוי טבעי", או, "אוסואי שיקי ריוהו" (USUI SHIKI RYOHO) .ד"ר אוסואי קיבל את סמלי הרייקי, היכולת לטפל ולהעביר (ATTUNMENT) רייקי לאחרים על ההר הקדוש קורי ימה (KORI-YAMA) . בשלב מאוחר יותר הוסיף את חמשת האידיאלים. ד"ר היאשי הוסיף לשיטה את תנוחות הידיים, את שלושת השלבים וההכוונות (ATTUNMENT) שלהם. הוא בנה מרפאות והחל למסד את התהליך. 
באהבה.

לחץ/צי עכשיו על סמל הרשת החברתית שלך והחברים שלך יוכלו ליהנות גם הם

שיתוף באמצעות: